<h1>פסקי רבינו אביגדור צרפתי מבעלי התוספות פרשת ויקרא</h1>
<h2>דף ב.</h2>
דבר אל בני ישראל וגו' [ויקרא א']. וכתיב בתריה וסמך ידו, (ובגמ') [ובתו"כ] בני ישראל וסמך ואין הגוים בסמיכה, דאע"ג דכתיב קרא נמי למעוטי גוים בתנופה, צריכי קראי בסמיכה ובתנופה למעוטי גוים, מפני שיש בתנופה מה שאין כן בסמיכה שהתנופה נוהג אף בדבר (שיש) [שאין] בו רוח חיים מה שאין כן בסמיכה, ויש בסמיכה מה שאין כן בתנופה לכך צריך קראי בשניהם למעוטי גוים. וכן נראה הא דממעט גוים מסמיכה, לאו למעוטי דלא סמכי אקרבנות, דפשיטא היא דאין סמיכה אלא בעזרה ואין הגוים נכנסים שם, אלא לאו דממעט הוא דאין סומכין על יד שלוחם. וקצת קשה כן נראה ול"ל בני ישראל וסמך למעוטי גוים, תיפוק ליה משום דכתיב וסמך ידו ולא יד שלוחו. וכן בפ"ק דתמורה [ב' ע"א] (דריש) אסיק לר' יהודה קרבן גוי וקרבן חבירו מחד קרא קאתי, ופי' שם משום דלא איצטריך למעט גוי מסמיכה ע"י עצמו דאינו נכנס בעזרה, אלא לאו ממעט ליה ע"י שליח והיינו קרבן חבירו. ותו קצת קשה כן נראה, ל"ל לר' יהודה למימר דלגוי לא איצטריך קרא, דקרבן גוי וקרבן חבירו מחד קרא קאתי, לימא לגוי לא איצטריך דהא (סתם) [דריש] בני ישראל וסמך ואין הגוים סומכין, וכן נראה חד לעולה וחד לשלמים וצריכין. ועוד וכן נראה דינא דאיצטריך בני ישראל למעט גוים מסמיכה, אליבא דמ"ד בפ"ק דתמורה [שם] יורש סומך, ללמד על יורש גוי שנתגייר שאין סומך בקרבן אביו, דהא מידו ולא שלוחו לא נפקא. אך למ"ד יורש אינו סומך, צ"ע ל"ל בני ישראל וסמך.
<h2>דף ב:</h2>
מכם. [ויקרא א'] בכם חלקתי ולא באומות. וטעמא משום דכתיב [שם כ"ב] איש איש לרבות הגוים שנודרים כישראל, אבל המשומדים זבח רשעים תועבה.
<h2>דף כח.</h2>
מן הבהמה [ויקרא א']. להוציא את הרובע ואת הנרבע, פי' לפי שמצינו גבי רביעה כתיב (ויקרא כ' ט"ו) ואת הבהמה תהרוגו. ומן הבקר, להוציא הנעבד. פי' לפי שמצינו גבי בקר כתיב נעבד שנאמר (תהלים ק"ו כ') וימירו את כבודם בתבנית שור.
<h2>דף כח:</h2>
מן הבהמה [ויקרא א']. להוציא את הרובע ואת הנרבע, פי' לפי שמצינו גבי רביעה כתיב (ויקרא כ' ט"ו) ואת הבהמה תהרוגו. ומן הבקר, להוציא הנעבד. פי' לפי שמצינו גבי בקר כתיב נעבד שנאמר (תהלים ק"ו כ') וימירו את כבודם בתבנית שור.
